בארגונים רבים, אנשים מגיעים לעבודה עם שתי מערכות הפעלה.
האחת גלויה: מקצועית, מנומסת, עומדת ביעדים.
השנייה פועלת מתחת לפני השטח: זהירות, ריצוי, וניסיון מתמיד להבין אילו חלקים מעצמי כדאי להשאיר מחוץ לחדר.
אנחנו קוראים לזה לפעמים מקצועיות, אבל במקרים רבים זהו בזבוז עמוק של אנרגיה ארגונית. כאשר עובד משקיע את מיטב כוחותיו בניהול רושם ובהסתרה, הוא פחות פנוי ליצירה, ליוזמה, לשייכות ולהבאת ערך אמיתי.
מנהיגות ללא מסכות היא תפיסה ניהולית שמתחילה באומץ של מנהיג להיות נוכח באמת – לא רק כפונקציה ניהולית, אלא כאדם שלם.
כולם מדברים על אמון, גיוון, הכלה ומחוברות. אבל אמון אינו נולד ממצגת ערכים, והוא אינו מתקיים רק מפני שהארגון כתב שהוא שם את האדם במרכז.
אמון נולד ברגעים הקטנים שבהם אדם מבין שמותר לו להביא יותר מעצמו אל השולחן:
מותר להביא רעיון לא מושלם.
מותר להביא קול אחר, שורשי או תרבותי, שאינו נשמע כמו כולם.
מותר לשאול.
מותר לא לדעת.
מותר לומר שמשהו לא עובד.
אנשים לא בוחנים את התרבות הארגונית לפי מה שכתוב באתר החברה. הם בוחנים אותה לפי מה שמותר לקרות בתוך החדר.
האם המנהל הוא מרחב של רשות – או מרחב של צמצום?
אחת השאלות הקריטיות להנהלות היא לא רק מי יושב סביב השולחן, אלא מה הוא נאלץ להשאיר בחוץ.
האם העובד משאיר בחוץ את הסיפור שהביא אותו עד לכאן?
את הרקע התרבותי שלו?
את דרך החשיבה הייחודית שלו?
את הרגישות, האינטואיציה והניסיון שנצברו לאורך חייו?
את האומץ לומר שמשהו לא עובד?
כאשר אנשים נדרשים למחוק חלקים מעצמם כדי להיחשב מקצועיים, הארגון מפסיד את הערך המוסף שנולד דווקא מן השונות.
מנהיגות ללא מסכות מבקשת ליצור הצלחה שלמה – כזו שבה האדם מצליח בגלל מי שהוא, ולא למרות מי שהוא.
החיכוך בארגונים לא נובע בהכרח מן השונות עצמה: תרבותית, דורית, מגדרית, מקצועית או ערכית.
החיכוך נוצר פעמים רבות כאשר אין לארגון שפה שמסוגלת להחזיק את השונות הזו.
מנהיגות נוכחת בונה את השפה הזו: שפה שבה אפשר לדבר על זהות, שייכות, אמון ופערים בלי לפחד. שפה שמאפשרת לראות את האדם השלם מבלי לוותר על סטנדרטים, אחריות וביצועים.
זו אינה שפה ״רכה״ במובן החלש של המילה.
זוהי שפה ניהולית עמוקה שבונה חוסן ארגוני.
להיות נוכח אין פירושו לוותר על שליטה, לחשוף הכול או להפוך את הארגון למרחב חסר גבולות.
להיות נוכח פירושו להיות מחובר לעמוד שדרה פנימי שאינו זקוק למסכות כדי להנהיג.
כאשר מנהיג מביא בהירות לצד אנושיות, הוא לא מאבד סמכות – הוא מעמיק אותה. סמכות שנשענת על יושרה, הקשבה, עקביות ובהירות היא סמכות שאנשים יכולים לתת בה אמון.
ובעולם עבודה שבו הדור החדש מחפש משמעות, שייכות וראייה אישית מעבר לתלוש השכר – זו כבר לא תוספת נחמדה. זו תשתית ניהולית.
המאמר הזה נולד מתוך ההרצאה האסטרטגית ״בלי מסכות״.
בעבודתי עם הנהלות, אני רואה שוב ושוב שהמפתח לארגון חי אינו רק אסטרטגיה טובה, אלא תרבות שבה האדם השלם אינו נתפס כהפרעה למקצועיות – אלא כמקור הערך הגדול ביותר.
כפי שבספרי ״אבן מצולקת״ אני עוסקת בעוצמה שנולדת מתוך נאמנות לסיפור האישי, כך גם בארגונים: אמון אינו מתחיל בדרישה מהעובדים ״להיפתח״. הוא מתחיל במנהיגות שמסוגלת להוריד את המסכה ראשונה.
אמון הוא תשתית לביצועים. הוא נוצר במקום שבו אנשים מרגישים בטוחים להביא את מיטב נוכחותם, קולם וערכם.
מנהיגות ללא מסכות היא הזמנה להפסיק לנהל הצגות – ולהתחיל להוביל אנשים.
כי בסופו של דבר, אנחנו לא מביאים את המיטב שלנו למקום שבו אנחנו נדרשים להסתתר.
אנחנו מביאים את המיטב שלנו למקום שבו אנחנו מרגישים מספיק בטוחים להיות נוכחים באמת.
המאמר הזה הוא חלק מעולם התוכן של Fentay סביב מנהיגות, אמון ושייכות בארגונים.
מרצה, סופרת ויועצת אסטרטגית למנהיגות מבוססת זהות. מלווה ארגונים, מנהלים וקהילות בתהליך שהופך זהות, שורשים וניסיון חיים ממקור של הסתרה או חיכוך - למקור של נוכחות, שייכות, מנהיגות ואימפקט.
צמיחה אמיתית לא נולדת מחיקוי, אלא מהאומץ לפגוש את עצמך - ולהביא לעולם את האני שלך באמת
אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר
רומן הביכורים של פנטאי מהרט-אלמו חוזר אל עולמן של נשות בית ישראל באתיופיה - אל שורשים, זיכרון, צלקות ועוצמה נשית. השאירו פרטים לקבלת עדכונים ראשונים על יציאת הספר, רכישה מוקדמת, מהדורת הפרימיום ואירועי ההשקה.
